החלטנו לנסוע למסטיה כיעד ראשון לאחר שנחתנו כי הבנו שיש רצף של מספר ימים עם מזג אוויר מצוין ומאחר והמקום הוא אחד הגבוהים (והקרים) בו נהיה במהלך הטיול, לא רצינו חוות אותו עם גשם. ואכן היה לנו מזג אוויר מצוין.
הנסיעה למסטיה מטביליסי ארוכה, כ 9-10 שעות בלי הפסקה. עם ילדים זה קצת קשה (גם לנו המבוגרים..) אז נסענו עם עצירות ללילה בדרך. בדרך כלל עוצרים בקוטאיסי (Kutaisi ) שזו העיר השניה בגודלה אחרי טביליסי . עיר תעשייתית ברובה אבל נמצאת בקרבת אתרים מעניינים (ראו פוסט על מערת פרמטאוס, קניון אוקצ'ה)
מקוטאיסי נוסעים כשעתיים לזוגדידי. העליה למסטיה מזוגדידי לוקחת בערך 3 שעות. הדרך יפה מאוד ועצרנו מספר פעמים לצלם ולהינות מהנוף המרהיב. עצרנו גם בסכר Enguri Dam על מנת לראות אותו מבחוץ, יתכן וניתן לבקר במתקן עצמו, לא בדקנו.
הנסיעה למסטיה מטביליסי ארוכה, כ 9-10 שעות בלי הפסקה. עם ילדים זה קצת קשה (גם לנו המבוגרים..) אז נסענו עם עצירות ללילה בדרך. בדרך כלל עוצרים בקוטאיסי (Kutaisi ) שזו העיר השניה בגודלה אחרי טביליסי . עיר תעשייתית ברובה אבל נמצאת בקרבת אתרים מעניינים (ראו פוסט על מערת פרמטאוס, קניון אוקצ'ה)
מקוטאיסי נוסעים כשעתיים לזוגדידי. העליה למסטיה מזוגדידי לוקחת בערך 3 שעות. הדרך יפה מאוד ועצרנו מספר פעמים לצלם ולהינות מהנוף המרהיב. עצרנו גם בסכר Enguri Dam על מנת לראות אותו מבחוץ, יתכן וניתן לבקר במתקן עצמו, לא בדקנו.
העיירה עצמה שקטה ונעימה, הרבה
גסטהאוסים ותיירים, אנחנו ישנו קצת מחוץ לעיר עצמה בעיירה גבוהה יותר במלון הצמוד
לרכבל.
במסטיה עצמה 3 אטרקציות מרכזיות- האגמים, הצלב והקרחון. אנחנו היינו בשניים
מהם - שניהם באותו יום מאחר ועשינו הכל עם רכב- עלינו עם הג'יפ (בדרך בה הולכים את
הטרק) לאגמים (הלא מרשימים - הנוף לידם מרשים ביותר), ולצלב (שנמצא לפני האגמים).
שימו לב לעצור את הג'יפ מדי פעם לתת לו להתקרר. העליה לא מאוד מסובכת. אנחנו חסרי
נסיון עם ג'יפ והצלחנו. היינו בקיץ ביום חם והדרך לא היתה רטובה אז זה כנראה תרם
להצלחה. עולים מגובה של 1500 מטר ל 2700 - האגמים. אין בעית חמצן.
הדרך מרהיבה,
מדי פעם פוגשים פרות ומטיילים שעושים את הדרך ברגל. כל הסיבוב כולל עצירות לקח 5
שעות בערך. לקחנו מפות מהטוריסט אינפורמיישן אבל התייעצנו עם אנשים בגסט נאוס
(הבחורה מהטוריסט למשל לא אמרה שאפשר לעלות עם רכב בדרך של הטרק, אלא נתנה דרך אחרת
הרבה יותר ארוכה ומסובכת. שימו לב לעלות עם ג'יפ רציני, לנו היה פג'רו).
מלון במסטיה אפשר לחפש פה
מלון במסטיה אפשר לחפש פה
אושגולי
הכפר המיושב הגבוה ביותר באירופה, מקום מקסים, שווה את הנסיעה (במיוחד אם כבר הגעתם למסטיה..) הכפר נמצא כשלוש שעות נסיעה ממסטיה. רוב המטיילים הצעירים עושים את הדרך לשם בטרק שנמשך 3-4 ימים. אנחנו עשינו הכל בג'יפ.
הפחידו אותנו מאוד מהנסיעה ממסטיה לאושגולי. אמרו שהיא קשה, לוקחת לפחות 3.5 שעות ושנתכונן לגרוע מכל. בפועל היתה נסיעה טובה, אמנם קצת מעצבנת אבל ממש לא קשה (היינו בקיץ ולא היה גשם כמה ימים, אז הדרך היתה יבשה… כנראה תרם לקלות הדרך). סיימנו אותה בפחות משעתיים וחצי כולל עצירות קטנות (יש בדרך, קצת אחרי אדישי מגדל שאפשר לבקר בתוכו).
הגענו לאושגולי בלי מקום לינה, התחלנו לחפש ומיד מצאנו גסטהאוס מקסים עם חדרים טובים ושירותים ומקלחת משותפים (בתוך המבנה). היתרון של המקום היה שהיו למשפחה המארחת המון ילדים (חלקם של המשפחה המורחבת שבאו להתארח בקיץ). מיד נרקמה ידידות מופלאה בין הילדים שלנו ושלהם ואת אחר הצהרים הם בילו במשחק משותף - החל בטאקי וכלה במלחמת מים כללית. אני בינתיים עשיתי כביסה ונהנתי מצהלות הילדים.
מקומות לינה באושגולי ניתן למצוא פה
למחרת, אחרי ארוחת בוקר טובה יצאנו עם הג'יפ לכיוון הקרחון, הזהירו אותנו שהוא לא מאוד מרשים ושבסהכ רואים את השוליים הבוציים שלו. הגענו לנקודה ממנה התחלנו ללכת ברגל, זה היה טיפה קשה לילדים, מה גם שהיו המון זבובים עוקצניים ודבורים. פנינו לאחור והסתפקנו בבילוי ליד הנהר הקר, טבילת רגליים וארוחה קלה.
בדרך חזרה מאושגולי עברנו שוב במסטיה (הפעם לעצירה קלה וצהרים במסעדת ליילה) והמשכנו למטה לעבר זוגדידי.
פארק המים אנקליה
לפני ההגעה לגסטהאוס עברנו באנקליה (Anaklia) על מנת למתוח איברים אחרי הנסיעה הארוכה ולטבול בים השחור. יש שם גם טיילת יפה (למעשה גשר מעל המים) ומספר מצומצם יחסית של מסעדות. הגענו גם לפארק המים שנמצא מצידו השני של הגשר במיוחד על מנת לברר באילו שעות הוא פתוח כי תיכננו להיות שם למחרת. צוות הפארק הצעיר ענה שנפתח ב 11 בבוקר ונסגר ב 19 (השעה היתה 18:30 וכבר הפארק היה ריק מאדם). למחרת הגענו ב 11:15 רק כדי להבין שפתיחת הפארק מתעכבת ל 11:30. אחר כך זה עודכן ל 12. אבל בסוף נפתח ונכנסנו.
הפארק כולל כ 6-8 מגלשות ברמות קושי שונות. וחלק שמיועד לקטנים יותר. לא היה מלא באותו יום (היינו 4 משפחות ישראליות ועוד קבוצת צעירים ישראלים ועוד כמה משפחות מקומיות) אז לא סבלנו מתורים והיה יום כיפי במיוחד לילדים. העלות מצחיקה במונחי ישראל- 15 לארי לאדם, ילד מתחת לגיל 5 חינם. במקום יש מזנון המגיש את האוכל הרגיל במקומות אלו- נקניקיות, צ'יפס המבורגרים. רק שהם לא הכי מסודרים ולציפס למשל לקח המון זמן להגיע, אחרי שסיימנו את ההמבורגרים. שיטת התשלום למזנון היא הטענה של הצמיד שמקבלים בכניסה. לא ניתן לקבל כסף חזרה אז תכננו את הטענה בקפידה (אנחנו בסוף קנינו שתיה וגלידות על מנת לסיים את הכסף). המחירים במזנון סבירים.
הפחידו אותנו מאוד מהנסיעה ממסטיה לאושגולי. אמרו שהיא קשה, לוקחת לפחות 3.5 שעות ושנתכונן לגרוע מכל. בפועל היתה נסיעה טובה, אמנם קצת מעצבנת אבל ממש לא קשה (היינו בקיץ ולא היה גשם כמה ימים, אז הדרך היתה יבשה… כנראה תרם לקלות הדרך). סיימנו אותה בפחות משעתיים וחצי כולל עצירות קטנות (יש בדרך, קצת אחרי אדישי מגדל שאפשר לבקר בתוכו).
הגענו לאושגולי בלי מקום לינה, התחלנו לחפש ומיד מצאנו גסטהאוס מקסים עם חדרים טובים ושירותים ומקלחת משותפים (בתוך המבנה). היתרון של המקום היה שהיו למשפחה המארחת המון ילדים (חלקם של המשפחה המורחבת שבאו להתארח בקיץ). מיד נרקמה ידידות מופלאה בין הילדים שלנו ושלהם ואת אחר הצהרים הם בילו במשחק משותף - החל בטאקי וכלה במלחמת מים כללית. אני בינתיים עשיתי כביסה ונהנתי מצהלות הילדים.
מקומות לינה באושגולי ניתן למצוא פה
למחרת, אחרי ארוחת בוקר טובה יצאנו עם הג'יפ לכיוון הקרחון, הזהירו אותנו שהוא לא מאוד מרשים ושבסהכ רואים את השוליים הבוציים שלו. הגענו לנקודה ממנה התחלנו ללכת ברגל, זה היה טיפה קשה לילדים, מה גם שהיו המון זבובים עוקצניים ודבורים. פנינו לאחור והסתפקנו בבילוי ליד הנהר הקר, טבילת רגליים וארוחה קלה.
בדרך חזרה מאושגולי עברנו שוב במסטיה (הפעם לעצירה קלה וצהרים במסעדת ליילה) והמשכנו למטה לעבר זוגדידי.
פארק המים אנקליה
לפני ההגעה לגסטהאוס עברנו באנקליה (Anaklia) על מנת למתוח איברים אחרי הנסיעה הארוכה ולטבול בים השחור. יש שם גם טיילת יפה (למעשה גשר מעל המים) ומספר מצומצם יחסית של מסעדות. הגענו גם לפארק המים שנמצא מצידו השני של הגשר במיוחד על מנת לברר באילו שעות הוא פתוח כי תיכננו להיות שם למחרת. צוות הפארק הצעיר ענה שנפתח ב 11 בבוקר ונסגר ב 19 (השעה היתה 18:30 וכבר הפארק היה ריק מאדם). למחרת הגענו ב 11:15 רק כדי להבין שפתיחת הפארק מתעכבת ל 11:30. אחר כך זה עודכן ל 12. אבל בסוף נפתח ונכנסנו.
הפארק כולל כ 6-8 מגלשות ברמות קושי שונות. וחלק שמיועד לקטנים יותר. לא היה מלא באותו יום (היינו 4 משפחות ישראליות ועוד קבוצת צעירים ישראלים ועוד כמה משפחות מקומיות) אז לא סבלנו מתורים והיה יום כיפי במיוחד לילדים. העלות מצחיקה במונחי ישראל- 15 לארי לאדם, ילד מתחת לגיל 5 חינם. במקום יש מזנון המגיש את האוכל הרגיל במקומות אלו- נקניקיות, צ'יפס המבורגרים. רק שהם לא הכי מסודרים ולציפס למשל לקח המון זמן להגיע, אחרי שסיימנו את ההמבורגרים. שיטת התשלום למזנון היא הטענה של הצמיד שמקבלים בכניסה. לא ניתן לקבל כסף חזרה אז תכננו את הטענה בקפידה (אנחנו בסוף קנינו שתיה וגלידות על מנת לסיים את הכסף). המחירים במזנון סבירים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה